הסרפד מוכר ברפואה המסורתית של אירופה כצמח מטהר דם, עוצר דימומים ומשתן. שימושים מקובלים בצמח היו במקרים של בעיות עיכול ושתן, בעיות עור שונות וכן לטיפול
צמח מרפא סרפד
הצריבות שמסבים עלי הסרפד לנוגעים בהם הן שהעניקו לו את שמו: המלה nettles מקורה במלה אנגלית שפירושה מחט (needle). המלה Urtica מקורה במלה לטינית שפירושה "לשרוף". מקור המלה Dioica מצוי במלה לטינית שמשמעותה "שני בתים", ומתייחסת לפרחים הזכריים והנקביים הנפרדים בחלק מתת המינים והזנים של U.dioica.
הרבליסטים אירופיים מסורתיים מזכירים לעתים קרובות סרפדים. באמצע המאה ה-17כתב ניקולאס קולפפר כי הרתחה או מיצוי של שורשים ועלים של הצמח הקלה בבעיות של נשימה כבדה ושל קוצר נשימה, כמו גם בדלקות גרון. קולפפר טען שתמציות עלים ישפיעו על הווסת, ימיתו תולעים, יעוררו השתנה, יקטינו פוליפים באף, ירפאו פצעים מזוהמים ויעצרו דימום. הפרי נחשב למשתן ולתרופה נגד תולעים. קולפפר אף מזכיר נוהג עתיק של הנחת עלים בשלים טריים על המפרקים לשם טיפול בשיגרון ובכאבי מפרקים.כל חלקי הצמח הירוקים נאכלים על-ידי ערביי הארץ, לרבות הזרעים שטעמם כשל שומשום. הצמח מקובל מאוד גם ברפואה העממית של ערביי הארץ - לריפוי עצירות בדרכי השתן, כאבי גב ופרקים, שטפי דם מהאף, פצעים ומורסות (פרונקלים), הרעלות קיבה, נשירת שערות, מחלות דם, אנמיה, קצרת (אסטמה), שלשול, דימום בפה, שטפי-דם ברחם ומחלות נשים אחרות.
אנו ב"מרפא הבושם" שקדו להכין עבורכם שמן סרפד מעולה באופן צמחי וניתן להזמינו במח' שמנים בכמות מוגבלת!השמן מכיל את רב תכונות הסירפד למעט העניין הצורב והלא נעים,במגע עם הצמח!רופאים אקלקטיים בתחילת המאה ה- 20 בארה"ב השתמשו בסרפד לטיפול בשלשול, בטחורים, בדימום, בדלקת הכליות, באקזמה, במחלות מעי גס כרוניות ובאבנים בדרכי השתן. שימוש מסורתי ידוע אחר בצמח הוא גרימת גירוי נגדי לכאבים ולדלקות באמצעות צריבה מקומית מכוונת הנעשית בעזרת העלים הטריים על גבי מפרקים מודלקים וכואבים, ומיועדת לטיפול בכאבי עצבים, בסכיאטיקה (כאבים לאורך עצב השת והירך), לומבגו (כאבי גב תחתון) וטנדוניטיס כרוני (דלקת גידים). אולם נראה כי השימוש המפורסם ביותר בצמח הוא לטיפול במחלות דרכי השתן, המופיע בעקביות לאורך ההיסטוריה ונותר אחד מתחומי השימוש העיקריים בצמח גם כיום.
חומרים פעילים ושימושים רפואיים: האנרגיה של צמח זה יבשה, זהו צמח מזין ובונה בגלל תכולתו העשירה בויטמינים ומינרלים, ולכן הוא יעיל במצבי אנמיה ונשירת שיער. הוא משתן עדין. משתמשים בצמח זה בבעיות מפרקים, בעיות עור (במיוחד שמלוות בלחות), בניקוי גוף. שימושו המשני הוא לדימומים רבים בגלל פעילותו המכווצת.רפואת הצמחים המודרנית מייחסת לו מעמד רם, כאחד מצמחי המרפא המגוונים ביותר שבנמצא, וכמוה גם המחקר המודרני. הוא נחשב לצמח עדין בעל עוצמת פעילות מתונה.סרפד הוא צמח מרפא נפוץ המשמש גם כצמח מאכל; בזכות תכולת הוויטמינים והמינרלים הגבוהה שבו (במיוחד של ברזל, סיליקה וויטמין C), הוא משמש לתמיכה במצבי אנמיה וחסרים ברכיבי תזונה נוספים. מחקרים מצאו כי הסרפד מעודד הפרשת חומצה אורית (Uric acid) מהגוף, בעל תכונות משַתנות והשפעה אנטי-דלקתית. הודות לתכולתם הגבוהה של הטנינים (חומרים פעילים בעלי השפעה מכווצת) והסיליקה – משמש הסרפד לטיפול בהפחתה ועצירה של דימומים מרקמות ומפצעים פתוחים בכלל ולטיפול בדימום וסתי כבד בפרט. הסרפד מחזק את פעילות מחזור הדם ומסייע בהגברת ייצור החלב באמהות מניקות. שילוב שפע של ויטמינים ומינרלים, רמת ברזל גבוהה, חיזוק מחזור הדם והשפעתו המשַתנת של הסרפד – כל אלה הופכים אותו לאחד הצמחים החשובים ביותר בכל הקשור לתהליכי ניקוי הגוף (דטוקסיפיקציה) ושיקומו לאחר מחלות.
שימושים עיקריים:
- טיפול בדלקות זיהומיות בדרכי השתן.
- טיפול באנמיה וחיזוק הגוף במצבי חולשה.
- טיפול במחלות ראומטיות, בדלקות פרקים ובשיגדון (גאוט, Gout).
- הקלת תסמינים הנובעים מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.
- הפחתת דימומים,לרבות דימום וסתי מוגבר ולאחר לידה.
- הגברת ייצור חלב אם באמהות מניקות.
- הקלה במצבים של אגירת נוזלים, בצקות ויתר לחץ דם (לא במצב של בעיה בתפקוד הלב או הכליות)
הסרפד מוכר ברפואה המסורתית כבר אלפי שנים. ישנן עדויות עוד מתקופת הברונזה המצביעות על כך שעוד לפני השימוש בסגולותיו הרפואיות, נהגו לארוג עם סיבי הצמח בדים וליצור ממנו סוכר, עמילן, אלכוהול ועוד. כמו כן, סיבי סרפד שימשו ליצירה של נייר.
הסרפד מוכר ברפואה המסורתית של אירופה כצמח מטהר דם, עוצר דימומים ומשתן. שימושים מקובלים בצמח היו במקרים של בעיות עיכול ושתן, בעיות עור שונות וכן לטיפול פנימי וחיצוני בנשיכות, פצעים והרעלות שונות. בארצות שונות אף נהגו לעשן את הצמח כטיפול לאסטמה. הילידים האמריקאים השתמשו בתה סרפד לסיבוכים בזמן ההיריון ולהפסקת דימום רחמי לאחר הלידה. המתיישבים הראשונים באמריקה אימצו את אותן פונקציות השימוש של הצמח ובנוסף הם גם הסתייעו בו להגברת ייצור חלב אם ולהמרצת גדילת השיער, ע"י מריחה של מיץ מהעלים.
המין Dioica אינו גדל בר בישראל, אך ישנם ארבעה מינים מקומיים של סרפד, חלקם בעלי תכונות רפואיות דומות: סרפד צורב
(Urtica urens), סרפד קרומי (Urtica membranacea), סרפד חולה(Urtica kioviensis) וסרפד הכדורים (Urtica pilulifera). סרפד הכדורים הוא המין הנפוץ ביותר בשימוש רפואי מסורתי, בין היתר גם ע"י האוכלוסייה הערבית המקומית. ערביי הארץ מרבים לבשל ולאכול את הסרפד כירק או כמרכיב של מרקים ובשימושים רפואיים במקרים של עצירות בדרכי השתן, כאבי גב ומפרקים, הרעלות קיבה, נשירת שיער, אנמיה, אסטמה ועוד.
(Urtica urens), סרפד קרומי (Urtica membranacea), סרפד חולה(Urtica kioviensis) וסרפד הכדורים (Urtica pilulifera). סרפד הכדורים הוא המין הנפוץ ביותר בשימוש רפואי מסורתי, בין היתר גם ע"י האוכלוסייה הערבית המקומית. ערביי הארץ מרבים לבשל ולאכול את הסרפד כירק או כמרכיב של מרקים ובשימושים רפואיים במקרים של עצירות בדרכי השתן, כאבי גב ומפרקים, הרעלות קיבה, נשירת שיער, אנמיה, אסטמה ועוד.