קניוה מאובטחת
הדס - Myrtus communis = Myrtle

מאת: ד´ר ניר עמיר

בית הגידול הטבעי של ההדס: 

בית הגידול החביב על ההדס הירוק תמיד הוא איזורים קרירים והרריים. השיח גדל באזור האגן המזרחי של הים התיכון באזורי חורש. מקומות מתאימים בארץ: הר כנען, עמק הירדן העליון ורמת הגולן. ההדס דורש טיפול מיוחד, ולכן כמעט ולא ניתן למצוא אותו סתם כך בטבע, בגידולי בר. מקור השם הלטיני myrtus מהמילה האכדית murru שמשמעה מר. המילה communis משמעה מצוי. 

תיאור ההדס: 

ענף עץ עבות, קבע הרמבם, הוא ההדס (Myrtus communis), וכדי שיהיה עבות צריכים לצאת מכל קן לפחות שלושה עלים ירוקים ושווים בשורה אחת. גודל ההדס חייב להיות גדול משלושה טפחים ( כ 24-29 סנטימטרים). 
אם פירות ההדס, הקרואים ענבים, מרובים מהעלים וניכרים בצבעם - ההדס פסול עד שימעט את הענבים . 

מקורות ופולקלור: 
בתרבות המקראית ההדס נחשב כסמל הטוב והיפה: תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד הדס (ישעיהו נה, יג). מעלי ההדס הפיקו את קטורת המור שהכוהנים נהגו לבשם בה את חצר בית המקדש. בתקופת התלמוד סימל ההדס מזל טוב: הרואה הדס בחלומו נכסיו מצליחים לו (גמרא, ברכות, נז).
גם העמים הקדומים יחסו לו תכונות של פריון ואהבה והשתמשו בו בפולחנים לאשתורת, לאפרודיטה ולוונוס, אלות האהבה והפריון. 

באתונה שביוון שופטי הציבור נהגו לאחוז בהדס בעת הדיונים המשפטיים. ההדס סימל את מחזור החיים והמוות, והיוונים נהגו להניח זרי הדס על קברי המתים, אך גם לעטר בהם טקסי כלולות. יתכן מאוד שמקור השם העברי הדס על שמו של Hades אל השאול היווני. 
ברומא הכלות קושטו בזרי הדס פורחים. הנוהג הזה פשט גם בקרב היהודים ומסופר על רבי יהודה שהיה נוטל ענף הדס ומרקד לפני הכלה ואומר: כלה נאה וחסודה( כתובות, יז , עא). אגדות יווניות ורומיות קושרות את ההדס לאהבת נשים: לפי אגדה אחת הפכה אתנה את אהובתה מרסיני לשיח הדס, לאחר שחברותיה הרגוה מתוך קנאה ביופיה ובגבורתה. אגדה רומאית אחרת מספרת על וונוס שחיזרה אחר עלמה יפה בשם מירנה, אלא שהיא לא נעתרה לחיזורי האלה משום שאהבה גבר בן תמותה. בכעסה הפכה אותה וונוס לשיח ההדס.


רפואה עממית: 
לצמח מיוחסות תכונות רפואיות רבות (כדרכם של צמחים ארומאטיים רבים). למשל:
טיפול בפצעים, כוויות ופריחות: לייבש עלים במקום מוצל ולכתוש אותם עד לאבקה. לערבב עם מעט שמן זית ולמרוח על הפצע או לפזר את האבקה על האזור הפצע.
לניקוי שיניים וחניכיים: להרתיח 5 דקות חופן עלים בכוס מים ולגרגר מספר פעמים ביום. 
לכאבי ראש: לייבש עלים לטחון אותם דק ולהשרות בחומץ ענבים עד שהתמיסה מאדימה. לאחר מכן למרוח על כל הגוף.
לכאבי אוזניים: לטפטף שמן הדס אל תוך האוזן.
למחלות כמו סוכרת, שלשול, בעיות עיכול, טפילי מעיים, בחילות, שפעת ואסטמה: להרתיח 5 דקות עלי הדס ביחס של כפית על כוס מים ולשתות מספר פעמים ביום.
לחיזוק השיער: למרוח שמן הדס על השערות פעמים בשבוע. יש לערבב 10 טיפות שמן אתרי של הדס בכף שמן נשא. 
ליבלות: למרוח שמן הדס על היבלת. להדס פעילות אנטי ויראלית.
לחיסון התינוק הרך מפני מחלות: על פי מנהג דרוזי כותשים עלים יבשים ומערבבים בשמן זית. בתחילה מורחים את התינוקות שאך נולדו במלח כסגולה להגנה. משהים את המלח שלושה ימים על העור, אחר כך רוחצים את התינוק ומושחים במשך שבוע ימים את עורו בשמן עם ההדס. למרות ששיטת טיפול זו מופיעה גם במקורותינו: תינוק בן חודש ועד בן שנה אמו מרחצתו וסכתו בשמן ומושחת את כל גופו בהדס יבש (תשובות הגאונים, אס, עמ 162) לצורך מסיכת התינוק בשמן הדסים כסגולה למניעת גירויי עור, יש לזכור שרגישות או אלרגיה לכל שמן אתרי עלולה להיות מסוכנת בגיל הרך ולכן עדיף לנהוג בשיטות אלטרנטיביות.


מחקרים רפואיים: 
מיצויי הדס התגלה כיעל לצמצום נזקים של פטריה רעילה בשם אפלטוקסין. נמצא כי המיצוי האלכוהולי והמיצוי עם מתיל אצטאט הפגין את התוצאות היעילות ביותר כהגנה בפני הרעלן. המיצוי הראה תכונות המנטרלות רדיקלים חופשיים. מחקר אחר הצביע על כך שפעילותו של המיצוי האלכוהולי נמשך ללא יותר משלושה חודשים.

מיצוי הידרוכלורי של הדס נמצא עשיר בפוליפנולים כמו flavonol glycosides ובעיקר מסוג טאנינים כמו galloyl-glucosides , ellagitannins , galloyl-quinic acids . השפעת חומרים אילו נבדקה על מידת החמצון של LDL המושרת על ידי יוני נחושת. כמו כן, נמצא כי מיצוי ההדס צמצם יצירת דיאנים (קשרים כפולים). ההשפעה נוגדת החמצון היתה יעילה ביותר במיצוי הידרוכלורי, לאחר במיצוי אתילאצטאט ולבסוף במיצוי מימי. ממצאים אילו מכוונים ליעילות האנטי אוקסידנטית בעיקר של נגזרות ה galloyl .


הדס ברפואה הסינית: 
הדס מצוי - Myrtus communis = Myrtle . זהו צמח מערבי שאינו מוכר בסין ובארצות המזרח. עליו הירוקים והמרים מתאימים לצמחים רבים המנקים את הכבד ומטהרים רעלים. בגלל ריחו ותכונותיו הארומאטיות ניתן לשייך לו מאפיינים אנרגטים הדומים לצמחים אחרים. הצמח מתאים לקטגורית הצמחים הארומאטיים מווסתי צי. הוא משפיע על הטחול והקיבה ובעיקר על הכבד, מניע צי, מסלק לחות ומקרר חום ורעילות מהכבד. לכן הוא מתאים לסילוק פריחות וחום רעילות מרמת העור ומרמת מערכת העיכול, מרגיע כאבי ראש על רקע עליית יאנג הכבד וכדרכם של צמחים רבים המשפיעים על הכבד הוא מסלק רוח חיצונית. 


לסיכום: 
אולי יש לו ריח ואין לו טעם (דווקא יש לו טעם, אלא שהטעם מר ולא טעים) אבל אין ספק שיש בו יותר מהנראה, וזו תהיה החמצה אם ההדס ישאר מוגבל לארבע קורות הסוכה.

למגוון רחב של מוצרי ההדס לחץ על הקישור: