בן-שיח ממשפחת הוורדניים, שגובהו 30-40 ס"מ. הוא נפוץ על קרקעות טרה רוסה, כורכר וחול-חמרה בחבל הים-תיכוני. מצוי גם בהר הנגב ובמדבר. ענפיו מעוצים ומסתיימים בקוצים מסועפים. עליו מורכבים, מנוצים פעם אחת; עלי החורף גדולים-יחסית ועלי הקיץ קטנים. הפריחה בחודשים מרס-אפריל. הפרחים הם חד-מיניים, התפרחות דמויות שיבולת והפרחים הנקביים ערוכים בראשיהן. הפרי כדורי וצבעו חום-אדמדם. מועד האיסוף: כל ימות השנה.
מקורות
הצמח נמנה במקורותינו עם מיני קוצים אחרים, המבטאים שממה ועזובה: "ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה" (ישעיהו ל"ד, י"ג). הוא נמנה גם עם הצמחים המשמשים לבניית גדרות ומשוכות: "לכן הנני-שך את-דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא" (הושע ב', ח'). הצמח משמש היום במגזר הערבי כחומר בעירה חשוב וכצמח משוכות וגדרות.
ברפואה העממית הערבית הוא מקובל מאוד כצמח שמכינים ממנו תרופה המקלה על סבלם של חולי סוכרת. כמו-כן משמשים כל חלקי הצמח לטיפול בכאבי בטן, בכאבי שיניים, בדלקות חניכיים, בעצירות בדרכי השתן, בדלקות חיצוניות ולשיכוך כאבים.