סנה כסיה מדברית Cassia senna
במחקר מ-1993 קובעים מבצעיו כי סנה הינה משלשל בטוח ויעיל, שאינו יוצר תלות לאורך זמןהסנה שימש לטיפול גם ברפואה הסינית וגם ברפואה לבעיות מערכת העיכול ומערכת הנשימה.
זהו שיח רב שנתי, בעל פרחים צהובים, הנישא עד לגובה 1 מטר. מינים שונים של הצמח, השייך למשפחת הקסאלפיניים, מקובלים בשימוש רפואי. בית גידולו הטבעי של המין C. Senna הוא אפריקה הטרופית, והוא מגודל באופן מסחרי במצרים, בסודן ובאזורים נוספים. מוצאו של המין C. angustifolia בהודו, והוא מגודל באופן מסחרי בהודו ובפקיסטן.מוצא הסנה מצפון אפריקה, מצרים, לוב, חצי האי ערב, בורמה והודו. משפחת הcassia מכילה כ 600מינים שונים של צמחים. השם הנפוץ senna בא מהשפה הערבית, אך מקורו במילה הארמית סניא (sanya) שפרושה שיח קוצני. מקור השם כסיה קצת לוטה בערפל, כפי הנראה על שם שבטי ה kashi שישבו בחלקים נרחבים מאסאם שבצפון מזרח הודו והיו מעורבים במסחר של הכסיה בעת העתיקה.
הגליקוסידים האנטראקינוניים שבצמח פועלים ישירות על המעי הגס ומחישים תנועתיות פריסטאלטית. במקביל, מעכבים חומרים נוספים בצמח ספיגה של נוזלים מהמעי ובכך מזרזים את פעולת ההתרוקנות.
הצמח נחשב לאחד המשלשלים האנטראקינוניים החזקים ביותר שבנמצא, ורפואת הצמחים המודרנית מייעדת אותו לשימוש במצבים אקוטיים בלבד. עוצמת פעילותו בינונית.
הצמח היה בשימוש בקרב המצרים הקדמונים עוד לפני 3500 שנים. בשרידי פפירוס שנתגלו מהמאה ה-16 לפנה"ס ניתנו מרשמי סנה לבעיות מעיים כגון עצירות וטפילים. הסנה שימש לטיפול גם ברפואה הסינית וגם ברפואה האיורוודית לבעיות מערכת העיכול ומערכת הנשימה. מרפא יווני בשם אכיאריוס ציין אותו בכתביו והמליץ ע השימוש בפירותיו ובמאות התשיעית והעשירית הוא מופיע מחדש בכתביהם של מרפאים ערבים בשם סרפיון ומזו שהעדיף את השימוש בתרמילים של הצמח. הסנה היה בשימוש באירופה לפני מסעי הצלב ובמאה ה17 החלו לגדלו באנגליה.
השימוש בפירות ובתרמילים הנותנים אפקט מתון יותר, לעומתם העלים בעלי פעילות משלשלת חזקה יותר. הצמח מכיל גליקוזידים ומוצילגים והחומר הפעיל בו נקרא חומצה כתרית. הצמח גורם להפעלת השרירים החלקים במעיים ולחידוש גל הפריסטלטיקה. ההשפעה המרכזית בעיקר על החלק התחתון של המעי הגס. כדי להמנע מכאבי בטן עקב פעילות מעיים חריפה מומלץ להוסיף לעלים כוסברה, או זרעי שומר, או זרעי גינגר, או מנטה.זנגביל,ציפורן וגד השדה.
חלקי הצמח בשימוש רפואי
עלים, פרי
פעילות רפואית
מקדם,מסדיר מחזור חודשימשלשל אקטיבי
מרכיבים פעילים
תרכובות פנוליות
-אנטראקינונים: גליקוזידים אנטראקינוניים מסוג rhein-dianthrone diglucosides
(בעיקר sennosides A & B), ואנטראקינונים מסוג rhein-aloe-emodin-heterodianthrone
(בעיקר sennosides C & D), בנוסף אנטראקינונים שונים דוגמת-
palmidin A, rhein anthrone, aloe-emodin glycosides, barbaloin, chrysophanol
- תרכובות פלבונואידיות: isorhamnetin, kaempferol
שרפים ואולאורזינים
חומרים מוצילגניים (רירה) עד 10%: מוצין, גלקטוז, ארבינוז, רמנוז וחומצה גלקטורונית
חומצות אורגניות: tartaric acid, palmitic acid, stearic acid
מינרלים
חומרים נוספים: (naphthalene glycosides, 8% polyol (pinitol
הצמח מכיל עקבות של שמן נדיף
* הפרי בעל הרכב דומה לעלים (מכיל sennosides A & B וכן ,sennoside A1 ובנוסף מכיל גם שמן נדיף ושרף).
עצירות: לחלוט כפית עלים בכוס מים חמים ולשתות לפני השינה.
הרעלת מזון: לחלוט כפית עלים בכוס מים חמים ולשתות. הכסיה מנקה את מערכת העיכול על ידי פעולה משלשלת.
פטריות עור: לכתוש את העלים ולהניח על המקום הנגוע לפחות פעם ביום. לצמח איכויות אנטי פטריתיות.
אקנה: כנ"ל. לצמח פעילות אנטי דלקתית חריפה.
נשירה:שילוב כסיה עם על כופר.
קיימים מחקרים קליניים רבים אודות השימוש בסנה, בעיקר כתכשיר לטיפול בעצירות בקבוצות מגוונות של אוכלוסיה דוגמת: מבוגרים, חולים פסיכיאטרים, נפגעי עמוד שדרה, הריון, חולי סרטן ואחרים.
רגישות, תופעות לוואי, תגובות ביניים, התוויות נגד ורעילות
בהיות הצמח מגרה מעי ורחם, הוא אינו מתאים לשימוש ארוך טווח; בנוסף, אין לעשות בו שימוש במצבים הבאים: מחלות מעיים דלקתיות, חסימות מעיים, תסמונת המעי הרגיז, צניחת החלחולת, טחורים, דלקת התוספתן.
בהיותו בעל פעילות משלשלת העלולה להוביל לאיבוד של אשלגן, יש להימנע משילובו עם צמחים ותרופות המכילים גליקוזידים קרדיואקטיביים. כמו כן יש להימנע משימוש בו זמני עם משתנים תיאזידיים ותרופות קורטיקוסטרואידיאליות.
הריון: הצמח אסור לשימוש בהריון משום שהינו ממריץ רחם ועלול לגרום להפלה.
הנקה: הצמח אסור לשימוש מחשש של מעבר רכיבים אנטראקינוניים בחלב האם.
אזהרה: אסור שלהשתמש בצמח במצבים של קוליטיס או בעצירות ספסטית. כמו כן שימוש לטווח ארוך עלול לגרום למעיים עצלות.