שם מדעי: שינן -Taraxacum-Dandelion
שן הארי -Leontodon
הצמח ידוע מאות שנים כמטהר כבד, כמטפל בבעיות כבד ומרה, מעודד הפרשת מיצי מרה, כמטפל במחלות של כבד וטחול כמו צהבת, כאנטי ראומטי, כמשתן, כמטפל בבעיות עיכול שונות, כמשלשל כמעודד חלב אם, מוריד דלקות עיניים ומטפל בבעיות עור שונות, יכול לעזור גם ביתר לחץ דם, מפחית רמות כולסטרול וסוכר.
צמח עשבוני הפורח בתחילת החורף, בארצנו שייך למשפחת המורכבים
צמח עשבוני הפורח בתחילת החורף, בארצנו שייך למשפחת המורכבים
חלקים בשימוש- שורש, עלים.
עלי הצמח משמשים למטרות רפואיות וכן כירק מאכל. שמו הצרפתי של הוא PISSENLIT, שמשמעו "להרטיב את המיטה". שם זה נגזר מהשימוש המסורתי בעלי הצמח כמשתנים.
גם ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לאחד ממשתני הנפח היעילים ביותר. ממחקרים מודרניים עולה כי עוצמת פעילותו דומה לזו של תרופות משתנות סינתטיות הנהוגות בשימוש הרפואה המודרנית, אך יתרונו הגדול עליהן הוא בתכולת האשלגן הגבוהה. על כן, הסבירות לחסרים במינרל זה (היפוקלמיה) בעקבות השימוש בצמח, נמוכה. עם זאת נחשבים עלי שן הארי לצמח עדין המתאים במיוחד לטיפול בבצקות, ביתר לחץ דם ובדלקות מפרקים.לצמח מסורת שימוש בת מאות שנים ברפואה המסורתית של אירופה ושימש למגוון טיפולים בהקשר:
מחלות והפרעות כבד , טיפול במחלות עור שונות, ניקוי לאחר אכילת מאכלים רעילים
השורש –עשיר בחומרים מכווצים, חומרים מרים (טרקסצין), אינולין, ויטמינים, מינרלים.
לשורש טעם מתוק מריר, הטעם המריר מגביר ייצור והפרשה של מיצי מרה בכבד וכן הגברת הפרשות בלבלב, רכיבים מסוימים בצמח כמו כולין התגלו במשפרי תפקודים שונים בכבד.
מערכת העיכול- המרצתו של הצמח עדינה יחסית לצמחים מרים אחרים כמו עלי ארטישוק או כורכום לעומת שורש שן ארי המתאים גם במקרים שמערכת העיכול בריאה וזקוקה רק לתמיכה עדינה, עובדה זו עושה את שן הארי מתאים לשימוש לתקופות ארוכות.
חיטוי והשפעה על גזים- שורש שן הארי מוגדר כמריר טהור כלומר מכיל רכיבים מרים בלבד ללא שמנים אתריים ובכך הוא יוצר סף גירוי נמוך יותר במערכת העיכול יחסית לצמחים מרים המכילים שמנים אתריים שתגובתם מאופיינת בנוסף לתוצאות המרירות גם בהשפעה עצבית ביכולת החיטוי ובהשפעה על היווצרות גזים.
עלי הצמח משמשים למטרות רפואיות וכן כירק מאכל. שמו הצרפתי של הוא PISSENLIT, שמשמעו "להרטיב את המיטה". שם זה נגזר מהשימוש המסורתי בעלי הצמח כמשתנים.
גם ברפואת הצמחים המודרנית נחשב הצמח לאחד ממשתני הנפח היעילים ביותר. ממחקרים מודרניים עולה כי עוצמת פעילותו דומה לזו של תרופות משתנות סינתטיות הנהוגות בשימוש הרפואה המודרנית, אך יתרונו הגדול עליהן הוא בתכולת האשלגן הגבוהה. על כן, הסבירות לחסרים במינרל זה (היפוקלמיה) בעקבות השימוש בצמח, נמוכה. עם זאת נחשבים עלי שן הארי לצמח עדין המתאים במיוחד לטיפול בבצקות, ביתר לחץ דם ובדלקות מפרקים.לצמח מסורת שימוש בת מאות שנים ברפואה המסורתית של אירופה ושימש למגוון טיפולים בהקשר:
מחלות והפרעות כבד , טיפול במחלות עור שונות, ניקוי לאחר אכילת מאכלים רעילים
השורש –עשיר בחומרים מכווצים, חומרים מרים (טרקסצין), אינולין, ויטמינים, מינרלים.
לשורש טעם מתוק מריר, הטעם המריר מגביר ייצור והפרשה של מיצי מרה בכבד וכן הגברת הפרשות בלבלב, רכיבים מסוימים בצמח כמו כולין התגלו במשפרי תפקודים שונים בכבד.
מערכת העיכול- המרצתו של הצמח עדינה יחסית לצמחים מרים אחרים כמו עלי ארטישוק או כורכום לעומת שורש שן ארי המתאים גם במקרים שמערכת העיכול בריאה וזקוקה רק לתמיכה עדינה, עובדה זו עושה את שן הארי מתאים לשימוש לתקופות ארוכות.
חיטוי והשפעה על גזים- שורש שן הארי מוגדר כמריר טהור כלומר מכיל רכיבים מרים בלבד ללא שמנים אתריים ובכך הוא יוצר סף גירוי נמוך יותר במערכת העיכול יחסית לצמחים מרים המכילים שמנים אתריים שתגובתם מאופיינת בנוסף לתוצאות המרירות גם בהשפעה עצבית ביכולת החיטוי ובהשפעה על היווצרות גזים.