הרמב"ם מציין שקינמון הוא תרופה ראשונה במעלה, ממרקת ופותחת את צינורות העיכול.
יהודי מרוקו טוחנים קינמון, מערבבים במיץ לימון, ומניחים אותו על רטייה שאותה קושרים למצח, לטיפול בכאבי ראש. תה קינמון משמש להם כתרופה לשטיפת הכליות ולהגברת כוח הגברא. יהודי הודו מערבבים קינמון עם שקדים ופלפל שחור, ומשתמשים בו כתרופה לכאבי בטן ודלקות בגרון. יהודי בבל משתמשים במרתח קינמון לטיפול בכאבי כליות, בטחורים, בגיהוק, בהצטננות , הקאות ובחום גבוה. יהודי תימן משתמשים בקינמון כתרופה המחזקת את הגוף, מרגיעה את העצבים, מחזקת את הראייה ומאריכה את החיים, בתערובת עם דבש היא יפה לטיפול בשיעול ובנזלת. השמן נירקח מקליפת הקינמון והינו כשר לשימוש פנימי וחיצוני מתאים בעיקר כמעורר מינית ממריץ, לטיפול בפרקים,מחמם, קנדידה, פטרת טחורים, הצטננות, חום גבוה, עצבים, ראיה, הארכת חיים, שיעול ונזלת.