בלזם ירושלמי Balsam Jerusalem
פורמולת צמחים צמחית מכיל תמציות 100% טהורות :אכיניציאה , אתרוג, מור ולבונה, שוש, אורגנו פראי , סמבוק שחור ,גפן ,אלוורה , אלת המסטיק ,רוזמרין,מרווה,הדס,פיגם,יסמין,אפרסמון קדום,פסיפלורה,ועוד..
המחיר לכמות של 100 מ"ל
תרופה צמחית ידועה ומקובלת בשימוש במשך קרוב ל-200 שנה באירופה ובמזרח הקרוב. בלזם,או בלזם ירושלים.Balsam Jerusalem
בימי הזוהר שלו, שימש הבלזם כתרופת פלא לטיפול חיצוני בפצעים למיניהם ובמחלות עור, כמו גם לטיפול פנימי בבליעה, למניעת מחלות זיהומיות ומגיפות, לטיפול בכאבי בטן ובתולעי מעיים; בטחורים; בכאבי ראש וסחרחורות; בכאבי אוזניים ובכאבי שיניים; ועוד. את הבלזם ייצר לראשונה האב אנטוניו מנזאני די קונא (1650-1729), נזיר המנזר הפרנציסקאני אשר בעיר העתיקה של ירושלים, אשר שימש כרופא ורוקח. משך 24 שנים חיפש האב אנטוניו אחר הרכב הצמחים האולטימטיבי, ולאחר שעלתה בידיו המשימה פרסם את ממצאיו במילאנו בשנת 1719.העבודה על הבלזם הירושלמי נעשתה בשיתוף של בית ספר לרוקחות, המחלקה ללימודי ארץ ישראל של בר- אילן, אוניברסיטת חיפה ומכללת אריאל . המונח בלזם התייחס ברפואה המסורתית לתכשירים רפואיים ששימשו לטיפול בפצעים ובפגעי עור שונים. בעברית תרגמו מונח זה לצרי.במשך השנים חל שינוי במונח בלזם. במינוח של ימינו הוא בא לתאר תערובת שמכילה שרפים טבעיים או סינתטים. באופן כללי בלזם מכיל בעיקר שרפים, גומי, שמנים נדיפים וחומצות ארומטיות, בעיקר חומצה צינמית ובנזואית להכנת העבודה נעזרו החוקרים במנזר הפרנסיצקני שבעיר העתיקה בירושלים. במנזר זה פעל בית מרקחת שהיה אחד מהמוסדות הרפואיים החשובים ביותר בעולם הנוצרי . הוא הפסיק לפעול לקראת אמצע המאה ה-20. הבלזם הירושלמי היה ידוע כתרופה חשובה באירופה ובמזרח התיכון במשך 200 שנים. הכין אותה, במנזר הפרנסיצקני, נזיר קתולי שהיה גם רופא ורוקח, ושמו Antonio Menzani di Cuna. הוא חי בשנים 1650-1729. הוא ערך מחקר במשך 24 שנים עד שהגיע לפורמולה שהיתה יעילה . הוא פרסם את הפורמולה שלו במילנו ב-1719 . לאחר פרסום הפורמולה הכינו את הבלזם גם באירופה .לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, עם התפתחות הרפואה הקונבנציונלית והעליה בשימוש בתכשירים שונים לריפוי פצעים, ירד הבלזם מחשיבותו בארץ ובאירופה. הבלזם נחשב ל-panacea. בשימוש חיצוני השתמשו בו לטיפול בפצעים מסוגים שונים, בפציעות וחבלות ובמחלות עור שונות . בשימוש פנימי השתמשו בו בתקופות של מגיפות, וכן לטיפול בכאבי בטן, תולעים, טחורים, כאבי ראש, סחרחורת, דלקות אוזניים, כאב שיניים ומחלות לב מרכיבים הפורמולה של הבלזם כפי שנמצאה בארכיב של המנזר הכיל ארבעה מרכיבים:
Olibanum, Myrrh, Mastic Aloe.Olibanum הוא השרף של הלבונה- Boswellia שהרבו להשתמש בו כקטורת. שרף הלבונה הוא בעל פעילות אנטי דלקתית יעילה ביותר . Myrrh הוא השרף של Commiphora molmol ושל כמה מינים נוספים. השתמשו בו כקטורת, כבושם ולהכנת תכשירים
בימי הזוהר שלו, שימש הבלזם כתרופת פלא לטיפול חיצוני בפצעים למיניהם ובמחלות עור, כמו גם לטיפול פנימי בבליעה, למניעת מחלות זיהומיות ומגיפות, לטיפול בכאבי בטן ובתולעי מעיים; בטחורים; בכאבי ראש וסחרחורות; בכאבי אוזניים ובכאבי שיניים; ועוד. את הבלזם ייצר לראשונה האב אנטוניו מנזאני די קונא (1650-1729), נזיר המנזר הפרנציסקאני אשר בעיר העתיקה של ירושלים, אשר שימש כרופא ורוקח. משך 24 שנים חיפש האב אנטוניו אחר הרכב הצמחים האולטימטיבי, ולאחר שעלתה בידיו המשימה פרסם את ממצאיו במילאנו בשנת 1719.העבודה על הבלזם הירושלמי נעשתה בשיתוף של בית ספר לרוקחות, המחלקה ללימודי ארץ ישראל של בר- אילן, אוניברסיטת חיפה ומכללת אריאל . המונח בלזם התייחס ברפואה המסורתית לתכשירים רפואיים ששימשו לטיפול בפצעים ובפגעי עור שונים. בעברית תרגמו מונח זה לצרי.במשך השנים חל שינוי במונח בלזם. במינוח של ימינו הוא בא לתאר תערובת שמכילה שרפים טבעיים או סינתטים. באופן כללי בלזם מכיל בעיקר שרפים, גומי, שמנים נדיפים וחומצות ארומטיות, בעיקר חומצה צינמית ובנזואית להכנת העבודה נעזרו החוקרים במנזר הפרנסיצקני שבעיר העתיקה בירושלים. במנזר זה פעל בית מרקחת שהיה אחד מהמוסדות הרפואיים החשובים ביותר בעולם הנוצרי . הוא הפסיק לפעול לקראת אמצע המאה ה-20. הבלזם הירושלמי היה ידוע כתרופה חשובה באירופה ובמזרח התיכון במשך 200 שנים. הכין אותה, במנזר הפרנסיצקני, נזיר קתולי שהיה גם רופא ורוקח, ושמו Antonio Menzani di Cuna. הוא חי בשנים 1650-1729. הוא ערך מחקר במשך 24 שנים עד שהגיע לפורמולה שהיתה יעילה . הוא פרסם את הפורמולה שלו במילנו ב-1719 . לאחר פרסום הפורמולה הכינו את הבלזם גם באירופה .לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, עם התפתחות הרפואה הקונבנציונלית והעליה בשימוש בתכשירים שונים לריפוי פצעים, ירד הבלזם מחשיבותו בארץ ובאירופה. הבלזם נחשב ל-panacea. בשימוש חיצוני השתמשו בו לטיפול בפצעים מסוגים שונים, בפציעות וחבלות ובמחלות עור שונות . בשימוש פנימי השתמשו בו בתקופות של מגיפות, וכן לטיפול בכאבי בטן, תולעים, טחורים, כאבי ראש, סחרחורת, דלקות אוזניים, כאב שיניים ומחלות לב מרכיבים הפורמולה של הבלזם כפי שנמצאה בארכיב של המנזר הכיל ארבעה מרכיבים:
Olibanum, Myrrh, Mastic Aloe.Olibanum הוא השרף של הלבונה- Boswellia שהרבו להשתמש בו כקטורת. שרף הלבונה הוא בעל פעילות אנטי דלקתית יעילה ביותר . Myrrh הוא השרף של Commiphora molmol ושל כמה מינים נוספים. השתמשו בו כקטורת, כבושם ולהכנת תכשירים
Olibanum, Myrrh, Mastic Aloe.Olibanum הוא השרף של הלבונה- Boswellia שהרבו להשתמש בו כקטורת. שרף הלבונה הוא בעל פעילות אנטי דלקתית יעילה ביותר . Myrrh הוא השרף של Commiphora molmol ושל כמה מינים נוספים. השתמשו בו כקטורת, כבושם ולהכנת תכשירים