קניוה מאובטחת
מרפא הבושם בפייסבוק

פרי עץ הדר - האתרוג - Citrus medica 

מאת: ד´ר ניר עמיר
בתלמוד (מסכת סוכה לה, א) מבואר שפרי עץ הדר הוא פרי האתרוג, ומובאים לכך טעמים שונים:
נאמר פרי עץ, דהיינו שטעם הפרי כטעם העץ; והאתרוג הוא פרי שטעם עצו כטעם פריו. 
המילה הדר מזכירה דיר, שמאכסן בו גדולים עם קטנים, כמוהו כעץ האתרוג, אשר בו יש פירות גדולים (הפירות של שנה שעברה) יחד עם פירות קטנים (פירות השנה). 
המילה הדר מזכירה את המילה היוונית הידרו (hydro), מים, והאתרוג הוא פרי הגדל על כל מים. 
נאמר פרי עץ הדר - הדר באילנו משנה לשנה, דהיינו, פרי אשר נשאר על העץ כל השנה; וגם תנאי זה מתקיים באתרוג. 
כן ציין הרמבן ששורש המילה אתרוג בארמית הוא רגג - מלשון חמדה ונעים למראה, כלומר, הדור (אונקלוס מתרגם את הביטוי לא תחמוד - לא תרגג).
מקור השם אתרוג הוא כנראה בפרסית - תוּרוּנג, שם המזכיר את המילה האנגלית orange, תפוז.
יש הסוברים כי פרי עץ הדעת היה אתרוג.

למעשה, כפי שציין כבר הרמבם, טעמים אלו הם טעמים שבדיעבד, ולמעשה נוטלים אתרוג מפני שכך נהגו תמיד, וזוהי המסורת על זיהוי הפרי.

האתרוג (Citrus medica) הוא מהקטנים שבין עצי ההדר הלימוניים. תנאי הקבלה של האתרוג לארבעת המינים נוקשים במיוחד עקב דרישות כשרות מחמירות: הפיטם חייב להיות שלם ועם עוקץ, הפרי צריך להיות מהודר, בלי כתמים, אבל עם בליטות ושקעים, ואסור לו להיות מורכב עם פרי הדר אחר, הוא צריך להיראות כמו מגדל: רחב יותר למטה וצר למעלה ואסור שהקליפה תהיה רכה מדי, סדוקה, יבשה או מקולפת. אילו רק חלק מהדרישות, כך שלא מפליא שמדי שנה מחיר האתרוגים מרקיע שחקים עד חלוף החג.

בית הגידול הטבעי של האתרוג:
בעיקר באזורי החוף הצפוניים והעמקים. בסוף המאה השמונה-עשרה חל מחסור בגידול הארץ ישראלי. לכן נאלצו יהודי גלות אירופה להסתפק באתרוגים שגודלו במיוחד לסוכות על ידי איכרים בארצות הים התיכון ובעיקר מיוון באזור קורפו. אלא שבאמצע המאה התשע עשרה התחיל מאבק למען אתרוגי הארץ. במהלכו של המאבק הושמץ האתרוג היווני ככזה שעשו בו הרכבה עם לימון והוכרז עליו חרם צרכני. פרדסני הארץ נצלו את ההזדמנות העסקית למרות שאתרוגי ישראל לא היו יפים ומהודרים כמו אחיהם בחול. ובנוסף, עד שהגיעו אילו לאירופה מצבם היה לא טוב במיוחד. מאידך, היה להם יתרון הילכתי שנתמך על ידי הרב קוק, וכך כבש האתרוג הארץ-ישראלי את העולם.

תיאור האתרוג:
זהו עץ קטן בעל קוצים קצרים. עליו מוארכים ומשוננים כמשור. הפרחים ערוכים במכבדים וצבעם לבן. הפרי דמוי-ביצה או מוארך. בעל פטמה בקצהו, צבעו צהוב-לימון. הקליפה החיצונית חלקה או מחוספסת וכשהיא מבשילה היא מדיפה ריח נעים. ציפת הפרי חמוצה. 


מקורות ופולקלור:
במסכת סוכה לה עא נאמר שהאתרוג פרי עץ - שטעם עצו ופריו שוה. גם אבותינו תהו כיצד מצאו הקדמונים טעם בעץ והרי אפילו בפרי אין טעם רב? אולי במשך השנים חלה ירידה באיכות הטעם? 

המסורת מספרת שבתחילת הבריאה חטאה הארץ. אלוהים צווה על האדמה להוציא עץ פרי עושה פרי למינו. רשי (בראשית א יא עפי בר ה, ט) פירש: שיהא טעם העץ כטעם הפרי. זהו ביטוי של יצירה אידיאלית, אלא שהארץ חטאה והוציאה רק עצים עושי פרי. יצאו מכלל זה האתרוג שטעם עצו ופריו שווה. 
כיוון שבבראשית כתוב: ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים... מייחסים את האתרוג (ולא התפוח!) כאילו הוא היה פרי עץ הדעת. מכאן שהשימוש בו הוא מעין תיקון לחטא התאווה של האדם הראשון.

מוצאו בהודו-סין, משם עבר למצרים ולארץ-ישראל. בתנך הוא נזכר כפרי עץ הדר (ויקרא כג, מ) והירושלמי מפרש: עץ שפריו הדר ועצו הדר (סוכה, ג, ה). בהודו נחשב האתרוג כפרי קדוש. תיאופרסטוס (370-285 לפנהס) מציין שכשמניחים את האתרוג בין הבגדים הוא מרחיק עש ופליניוס (79-23 לספירה) כותב שיין שהשרו בו פירות וזרעים של אתרוג מטהר את הפה ופועל נגד רעל. אבותינו האמינו כי האתרוג מרבה את הזרע ויפה לנשים מעוברות וכן סברו כי אשה הרה האוכלת את פיטם האתרוג יולדת בן זכר.

רפואה עממית:
אסף הרופא מציין שגרעיני האתרוג מועילים לכאבי כליות ושמן שהופק מהקליפה יפה לכאבי אוזניים. הרופא היהודי ממצרים יצחק בן שלמה (מת בשנת 932) כותב שמיץ אתרוגים משקיט את דלקת המרה, מחזק את הבטן ומעורר תיאבון. הרב צהלון (1693-1630) משבח קליפות אתרוג מסוכרות כמאכל המוסיף תיאבון, עוזר לעיכול ומוסיף כוח לבטן ולכבד. טוביה הרופא מציין שפריו יפה לכל חולי, משמח את הלב, מזין את הגוף ומרווה את הצמא למים. הרמבם ממליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים ומוסיף שמשקה מעליו יועיל ויבריא החולה החלוש.

מקורות רפואה במסורת היהודית: 
[מבוסס על ספרו של ניסים קריספיל]
כתב בספר נפלאים מעשיך האתרוג נחמד למראה וטוב למאכל, ובו סגולות רבות ונפלאות. קליפתו מסירה כל כאב פנימי ומחזקת את הגידים, כשעושים מזה מירתח כמו תה ושותים את זה, וממתיקים בסוכר או דבש, ויש בו מרירות, אך זה בריא לגוף. אכילת אתרוג טוב לכבד, ומרווה את הצמא, וגרעיני האתרוג, טובים לכל, והפרי כולו משמח הלב ומחזק את הגוף, והוא רפואה לכל מחלה. וכתב בספר טעמי המנהגים בשם ילקוט משה תל סגולת האתרוג מי שנתאלם וניטל ממנו הדיבור יקחו קליפת אתרוג ושימו בפיו של החולה, ותראו פלאות, וקליפת האתרוג, מחזקת את הלב, יעשו מזה תה, וישתה מזה הסובל כמה ימים עד שייטב לו, או יאכל הקליפות, ובגלל מרירותן ישים קצת סוכר וימצוץ אותן ויתרפא. 
על חשיבות האתרוג, כתב רבינו הרמבם בפרקי משה ברפואה, האתרוג הוא התפוח הרפואי החשוב ביותר, ויש בו הרבה רפואות לגוף, גם אם לא ימצא הפרי, לוקחים מהעץ או מהעלים, ומבשלים כמו תה, ושותים מזה כפי הצורך, והוא טוב לכל חולי ולכל מחלה, וירפא אותם בסגולתו. פרי האתרוג, טוב לאכילה לנשים שנמצאות בהריונן, וטעמו וריחו העדין של האתרוג מעדן הגוף של האם והתינוק. ופרי הדר זה נמצא בכל ימות השנה בעץ וקל להשיגו לאכילה, לבריאות ולרפואה. האתרוג, פריו ועצו ועליו כולם רפואיים, וטובים לרפא כל מחלה. ריחו מעדן הנשמה, וטעמו מבריא את הגוף ומחזקו. האתרוג נרמז לצדיק יסוד עולם, וטוב הוא לגדולים ולקטנים, ופרי זה גדל בארצנו בשפע טוב. 

עצי האתרוג באתיופיה מכילים חומרים שונים, ביניהם פחמימן בשם Terpene, אשר יחד עם מגנזיום יוצר חומר משולב רב השפעה בשם MTC. הוכח כי לחלק מחומרים אלה פוטנציאל לעיכוב התרבות תאי סרטן, חיידקים ופטריות, שהשילוב ביניהם יוצר ככל הנראה אפקט משולב לפעילות אנטי דלקתית, ואפקט חיטוי יעיל ביותר, גם במינונים נמוכים. 
מחלות החניכיים השונות, בשלביהן המתקדמים, גורמות לדימומים, כיבים, כאבים וזיהומים קשים, ובשלב מסוים אף נדרש ניתוח בו חושפים את החניכיים ומקציעים את השורשים ליצירת שטח מגע יעיל יותר בין רקמת החניכיים והשן. 
הדלקת החריפה לא נגרמת בגין פעילות החיידקים באופן ישיר, אלא בעיקר בהשפעת פעילותו של אנזים מסוים המופרש על ידי הגוף, שמטרתו מלחמה בחיידקים. 
ה MTC הנמצא בפרי האתרוג, בענפיו ובעליו, פועל ככל הנראה כחומר מחטא המעודד את יצירת נימיות הדם במקומות שנפגעו, ואף בונה מחדש את חומר השן שנהרס. 

מחקרים רפואיים: 
קליפת הדר האתרוג מכילה limettin , stigmasta-5, 22-dien-3-ol ו- palmilic acid . כמו כן היא מכילה חומר בשם naringenin אשר גילה תכונות ואזורלקסנטיות (מרפות כלי דם ולפיכך גם מורידות לחץ דם). מחקר יפאני מגלה כי ממתיקים טבעיים כמו סוכר, פרוקטוז או דבש פוגעים בספיגת חומר מהמעי הגס בשם naringin (אך לא בפעילותו) ופוגעים בפעילות ה naringenin .


האתרוג ברפואה הסינית: 
האתרוג - Citrus medica - מצוין במאגרים הבוטאניים כוריאציה של הצמח הסינית Citrus sarcodactylis Fructus הנקרא בסינית: Fo Shou . הוא שייך לקטגוריית מווסתי הצי, כדרכם של צמחים ארומאטיים רבים. האנרגיה שלו חמימה, בדומה לקליפות הדר אחרות והוא מר וחריף. בהיותו צהוב וריחני הוא חודר לטחול ולקיבה. מרירותו מאפשרת כניסה גם לכבד, במיוחד כאשר הוא נקטף בעודו ירוק. 
תפקידים:
מניע את צי הכבד. לכן מתאים לכאב היפוכונדרי, נפיחות וגיהוקים על רקע תקיעות צי הכבד. מניע חזק את הצי אך חלש יחסית בהפסקת כאב. מאזן בין הטחול לקיבה במצבי תקיעות צי הטחול והקיבה עם כאב בטן. לטיפול בכאב ונפיחות, ירידה בתיאבון וגיהוקים. מייבש לחות ומסלק ליחה בשיעול כרוני. פחות יעיל במצבים ראשוניים של שיעול עם ליחה. 
עם זאת יש לציין שהשימוש בו אינו נפוץ כמו השימוש בקליפות הדרים אחרות, ולמרות היותו פרי מהודר וריחני, הסינים לא מצאו בו סגולות יחודיות ונתנו הרבה יותר מקום לשימוש בקליפת המנדרינה או לקליפת התפוז המר, למשל. .


אתרוג Etrog