קניוה מאובטחת
מרפא הבושם בפייסבוק
תמצית שבר לבן חרמל
מחיר רגיל-
480 ₪
כמות:
הוסף לסל והמשך
תמצית שמן שבר לבן חרמל 

שבר לבן - Syrian Rue 

לפי חלק מטקסי הקבלה שריפת הזרעים מסירה עין הרע ומרחיקה שדים ורוחות.אפשר להבין אמונה זאת מפני שריח העלים ובמיוחד הזרעים חריף דבר שמבריח שדים ורוחות  


עד היום החרמל משמש אצל הבדווים כסממן חשוב לגרימת הפלות, לנערות שהרו מחוץ למסגרת הנישואין. רבים הם שימושיו ברפואה העממית, נביא כאן רק את החשובים והמנוסים שבהם. הוא משמש כתרופה לטיפול בכאבי פרקים, בחולשה כללית, בכאבי שיניים, בפצעים ומורסות (פרונקלים), במחלות עור, בטחורים ובדלקות עיניים. הוא טוב גם לחיזוק שורשי השיער.
ממלאים צנצנת זכוכית, עד חציה, בשמן-זית, דוחסים פנימה עלים וגבעולים של שבר - בכמות שתעלה את מפלס השמן עד לצוואר הצנצנת. סוגרים במכסה, ומניחים את הצנצנת בשמש כשבוע ימים. השמן משמש בדרך של מריחה ועיסוי נגד כאבי גב ופרקים, ובדרך של עיסוי גם לחיזוק שורשי השיער.
כאבי שיניים: כותשים 5-10 זרעים, ומניחים את החומר הכתוש על השן הכואבת.
פצעים ומורסות: מטגנים עלים או זרעים של שבר בשמן-זית, טובלים תחבושת בד בשמן, ומניחים את התחבושת על פצעים פתוחים או על מורסות.
לטחורים: מועכים עלי שבר לבן, מערבבים אותם עם מעט שמן-זית ומניחים על הפצעים.
למחלות עור: מבשלים 100 גר` עלים וגבעולים של שבר בליטר מים כחצי שעה. מסננים את המרתח ושופכים אותו לתוך אמבט מלא מים חמים. יש לשהות באמבט כמחצית השעה. 
(חרמל/חרג'ל – .Peganum Harmala L) 
צמח רב-שנתי ממשפחת הזוגניים, שגובהו 30-50 ס"מ. הוא גדל בעיקר באזורים המדבריים של הארץ. הצמח מעדיף לגדול באזורים עשירים בחנקן, ולכן הוא מאכלס אשפתות וחניוני עזים וכבשים. גבעוליו זקופים, מסועפים ומעוצים בבסיסם. עליו גזורים לאונות דקות, סרגליות. כל חלקי הצמח מדיפים ריח חריף אופייני. הפריחה בחודשים מרס-אפריל. הפרחים יושבים בחיקי-העלים שבראשי הענפים, וצבעם לבן-צהוב. הפרי הוא הלקט כדורי מרובה-זרעים, הנפתח לאורך 3 קשוות. מועד האיסוף: כל ימות השנה.
השם שברא מופיע בפירוש שנותנת הגמרא לפתילת-המדבר (שבת כ'). הערוך מפרש שם כי "זרעו מן סממנים הוא וחם ביותר ושותה אותו מי שיש לו צינה ושמו בערבי חרמל". בשל ריחו העז והמיוחד, הוא נחשב אצל עדות ישראל המזרחיות ואצל ערביי הארץ כצמח המרחיק שדים ורוחות, בדומה לפיגם המצוי.
הוא משמש עד היום אצל הבדווים כסממן חשוב לגרימת הפלות, לנערות שהרו מחוץ למסגרת הנישואין. רבים הם שימושיו ברפואה העממית, נביא כאן רק את החשובים והמנוסים שבהם. הוא משמש כתרופה לטיפול בכאבי פרקים, בחולשה כללית, בכאבי שיניים, בפצעים ומורסות (פרונקלים), במחלות עור, בטחורים ובדלקות עיניים. הוא טוב גם לחיזוק שורשי השיער.
ממלאים צנצנת זכוכית, עד חציה, בשמן-זית, דוחסים פנימה עלים וגבעולים של שבר - בכמות שתעלה את מפלס השמן עד לצוואר הצנצנת. סוגרים במכסה, ומניחים את הצנצנת בשמש כשבוע ימים. השמן משמש בדרך של מריחה ועיסוי נגד כאבי גב ופרקים, ובדרך של עיסוי גם לחיזוק שורשי השיער.
כאבי שיניים: כותשים 5-10 זרעים, ומניחים את החומר הכתוש על השן הכואבת.
פצעים ומורסות: מטגנים עלים או זרעים של שבר בשמן-זית, טובלים תחבושת בד בשמן, ומניחים את התחבושת על פצעים פתוחים או על מורסות.
לטחורים: מועכים עלי שבר לבן, מערבבים אותם עם מעט שמן-זית ומניחים על הפצעים.
למחלות עור: מבשלים 100 גר' עלים וגבעולים של שבר בליטר מים כחצי שעה. מסננים את המרתח ושופכים אותו לתוך אמבט מלא מים חמים. יש לשהות באמבט כמחצית השעה.
מתוך "צמחי מרפא - מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל"
מאת: נסים קריספיל
שַבָּר לבן
יהודי תימן כינו את הבר בשם חרמל. בו השתמשו למטרות רפואיות אלו
1.במקרה שיש נפיחות בכבד היו נוטלים חרמל, מרתיחים אותו ושותים מספר פעמים עד שמתרפא. (יחיא אקצ'ע)
2.כשיש כאב בארכובות, היו כותשים אותו, מערבבים עם חמאת בקר, מחממים אותם ביחד ושמים אותם בתוך תחבושת בעודו חם שבע פעמים, וזה מועיל ומרפא. (יחיא אקצ'ע)
3.לשיכוך כאבי שינים היו כותשים זרעים, מניחים על השן הכואבת ומהדקים אותו בפיהם
שבר לבן Peganum harmala
משפחה: זוגניים
אזור תפוצה: בעיקר סהרו­ערבי ואירנו­טורני.עם חדירות למעזבות גם באזורים אחרים.
שם ערבי: חרמילאן, חרמל, חרג’ל
מקור השם: השם העברי של הסוג בא מהתלמוד. השם המדעי של המין לקוח משמו הערבי.וזה משמר, כנראה, את השם האשורי העתיק של מין זה. שם הסוג בלטינית בא לציין את העובדה, שהצמח דומה לפיגם.

פולקלור ­ בלבנון נחשב צמח זה כסמל העוני. בגלל ריחו החזק נחשב בארץ כצמח היעיל בגירוש שדים ורוחות. בתלמוד קוראים בטעות לפתילת המדבר בשם שבר.

שימושים ברפואה העממית ­ זהו צמח נפוץ מאוד ברפואה העממית, המייחסת לו תכונות מופלאות: בזרעים יש חומרים נרקוטיים הגורמים להזיות, דבר שהיה ידוע כבר במזרח העתיק. במזרח התיכון כולו וגם בהודו, שימש צמח זה כסם אהבה"המסטול אמור להתייחם ביתר קלות."ואם זה עובד עם העיזים ­ מדוע שלא יעבוד גם על האדם?".
כמו כן משמשים הזרעים כתרופה למחלות עצבים, לשיכוך כאבים, נגד תולעים, חומר הגורם להפלה, נגד נזלת, נגד כאבי שיניים וכאבי שרירים, ולגרימת השתנה אצל גמלים. 
השימוש הוא בזרעים "שאוכלים אותם במינון נמוך", או בתה, או הרחת האדים של השורש או של הזרעים. כמו כן משמש השבר כתרופה למחלות טחול, לטיפול בכאבי שיניים, ריפוי פרונקלים "מורסות", מחלות עור, טחורים ומחלות עיניים. השבר ידוע כמחזק שורשי השיער.

שימוש ברפואה הקונבנציונלית ­ המחקר המודרני גילה, שהחומרים הפעילים בצמח זה הם אלקלואידים הנמצאים בזרעים,והם: הרמלין, הרמין, פגנין, הרמלול. 
האלקלואיד הרמלין נבדק לאחרונה במעבדות, ונמצא כחומר שעשוי לשמש כתרופה למחלות מוח ועצבים.