קניוה מאובטחת
שרביטן מצוי הצעה מיוחדת
זמן לסיום ההטבה
: :
₪185.25
לחץ לקניה
מרפא הבושם בפייסבוק
שרף לבונה , נקבה - Olibanum Gum
מחיר רגיל-
110 ₪
כמות:
הוסף לסל והמשך
שרף לבונה,נקבה 

מקור השם
המקור העברי של השם לבונה הוא מקראי, למשל בשיר השירים פרק ד' פסוק יד' המפרט את סוגי הבשמים: "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים". באנגלית הלבונה קרויה Frankincense שם שמקורו בצרפתית עתיקה: "franc encens", כלומר "קטורת טהורה". הלבונה ידועה גם כ"אוליבאנום" (olibanum), שם שמקורו בערבית, "אל-לובאן" (כלומר החלב), ומתייחס למוהל החלבי אותו מפיקים מקליפת עץ הלבונה לשם הכנת הבושם.

הלבונה מיוצרת על ידי ייבוש טבעי של נוזל השרף של עצי הלבונה. הלבונה מופיעה בצורת גרגרים לבנים־צהבהבים או אדומים. הלבונה מסיסה בנוזל אורגני, אך לא במים. טעמה מר, ריחה מוגבר על ידי חימום והוא כבד ומתקתק. ללבונה יש יכולת חיטוי, ולכן אחד השימושים בה הוא לתרופות.

אזורי הגידול העיקריים של עצי הלבונה ולכן גם מקור הלבונה הם בדרום חצי האי ערב, סומליה ואתיופיה. על פי המסופר בתנ"ך סביר להניח כי בתקופת המלך שלמה גידלו את הלבונה בעמק הירדן ובאזור ים המלח: "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים--אֵלֶךְ לִי אֶל-הַר הַמּוֹר, וְאֶל-גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה" (שיר השירים ד' ו').

מאזורי הגידול העיקריים ובייחוד מדרום חצי האי ערב (המכונה במקרא שְבָא – " לָמָּה-זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא" ירמיהו פרק ו' כ') היו שיירות גמלים עם מטען של מור ולבונה יוצאות לחופי הים התיכון ובייחוד לעזה, על מנת להעביר את הסחורה שנחשבה יקרה מאוד (בדומה לזהב) ליוון ולרומא. כשכבש אלכסנדר הגדול את עזה הוא מצא מחסנים של לבונה שמהם שלח ספינה שלמה ליוון. מסופר על הקיסר נירון ששרף את כל מלאי הלבונה השנתי של העיר רומא בטקס ההלוויה לאישתו פופיאה.

המרכז הקדום של הסחר בלבונה היה כנראה העיר האבודה אובר שלעיתים זוהתה עם האתר "אירם" בעומן. אובר נתגלתה מחדש בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 וכיום מתבצעות בה חפירות ארכיאולוגיות. על הסחר במור ולבונה שלטו הנבטים, ולאורך הדרך שהובילו בה את השיירות, דרך הבשמים הקימו את עריהם. דרך הבשמים ועריה הוכרזו אתר מורשת עולמית על ידי אונסקו בשנת 2005.

הסחר בלבונה פסק סביב שנת 300 לספירה עקב עליית הנצרות, התפשטות המדבר שהקשתה על חציית השיירות ופשיטות של פרתים.

השימוש בלבונה
השימוש העיקרי בלבונה הוא בפולחן הדתי. על פי הרודוטוס נהגו בבבל לשרוף לבונה בשווי של 1,000 כיכר־כסף בחג לכבוד האל מרדוך. הכהנים במצרים העתיקה נהגו להקטיר לבונה במקדשי האלים, והסינים וההודים משתמשים בה עד היום.
ברפואה העממית משתמשים בלבונה בחבישה של פצעים וכיבים, כתרופה נגד הכשות נחשים ועקרבים ולמחלות של דרכי הנשימה והעיכול.
ללבונה ישנם הכוחות של הגנה, ברכה כללית, והעלאה של המודעות. 
ניתן למצוא אותה כשרף בסיסי של המון קטורות, שניתנות באופן ישיר 
ללמידה ועליה רוחנית. ומכיוון שזה חומר מקושר לשמש, הוא יכול לשמש 
כקמיע הצלחה בכל תחום. אני מרגיש שהשימוש הכי חזק שלו, לעומת זאת, 
שזה הכנסת הצד הרוחני בכן פן של החיים, אפילו החומריים ביותר. 
השרף האצילי ביותר.